רחוב יווני בחלון, השמיים נוזלים.
מעלה זכרון, מערבל לילות וימים.
מקרב ומרחיק
נוטה להדחיק
האם הזכרון הוא הנאהב?
או אשליית האינטמיות המתוקה?!
אני מקרב ואת מרחיקה.
ושוב הגורל מהתל ומגלגל,
בשפתו הנסתרת, מברך או מקלל
הנה שוב רחוב יווני בחלון
או שמא מיצג של כאב זכרון? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.