קמתי מצונן עד מאוד
הסתכלתי בראי וראיתי משהו חולה
המחלה אולי נראית לעין בבירור
אך יש כאן יותר מסתם איזה שפעת
קיים איזשהוא נגיף קטלני שמסוגל להרוס כל חלקה טובה
אם אתה מסרב לקום בבוקר עם חיוך זה סימן שנדבקת
אם אתה שונא את עצמך שלא ירית לעצמך בראש כשיכולת
אז נדבקת ואתה בשלבי גסיסה...

התליין ביקר אותי אתמול ושאל אותי אם אני חושב שהגיע יומי
ישבנו על כוס קפה וסיגרייה
דאגתי. חששתי שמא הוא בא לקחת אותי
אמרתי לו שאני חושב שכן אבל בכל זאת רעדתי כמו משוגע
הוא אמר לי שמי שרועד ככה חלה בנגיף הקטלני
"יש רק תרופה אחת לנגיף הזה" הוא אמר והניח אקדח על השולחן
לקחתי את האקדח, טענתי אותו וכיוונתי לעבר ראשי

הראש שלי
שתמיד היה ראש לשועלים
תמיד הייתי מהקובעים, מהחשובים
אלה שתמיד צריך את ההנהון של הראש שלהם כדי לקבוע קביעה
הראש לא שמר עלי כמו שצריך
החברה בה הייתי הייתה שועלית
לא התקרבו לאריות אפילו לא בכדי נגיעה

האצבע שלי ליטפה את ההדק
והתליין גיחך
שמעתי נקישות בדלת
רציתי לפתוח את הדלת והתליין אמר לי שזה כלום
"זה בדירה ממול... אין בחוץ אף אחד"
לחצתי על ההדק מתוך רצון אמיתי
גופי נפל על הרצפה ודם ניגר על השטיח
התליין בתנועה עצבנית לקח את האקדח ונעלם

דלת ניפתחת
היא נכנסת פנימה ורואה את הגופה שלי שוכבת שם מתבוססת בדם
היא מסתכלת כמה דקות ויוצאת
זו הייתה אשת חלומותיי עם התרופה שהיא רקחה בעצמה