את עדיין מחכה לי
לא זזה לשום מקום.
בדיוק כמו שהיית לפני שנים
כשנפרדנו ואמרת שתמיד
תחכי.
ואת נראית אותו דבר
בדיוק אותו דבר,
בלי קמט סביב פיך ועינייך,
בלי שערה לבנה אחת
על ראשך.
ואני רואה אותך וניגש אלייך
ומחבק ומלטף
ואני צוחק מאושר
ובוכה מצער.
ודמעותיי נוזלות,
שוטפות את גופך,
מסירות ממך את הדימוי שבראשי.
ולפתע אני רואה שישנם קמטים
וישנן שערות לבנות
וישנו מבט מסכן מסכן,
שכאילו בא לומר
שאת מצטערת.
מצטערת על כל השנים שעברו,
מצטערת על כך שלא חיכית,
שלא קיימת את מה שהבטחת.
ואת בוכה גם את,
ודמעותייך, דמעותייך נראות
בדיוק כמו אז.