"לילה טוב, חמוד" אמרתי לו והדבקתי לו נשיקה קטנה על הפה.
הייתי כל כך שמחה וכל כך רגועה וכל כך מאושרת שסוף סוף יכולתי
לדעת שהוא גם מרגיש אליי מה שאני הרגשתי אליו. האמת, זו לא
הייתה רק חרמנות, זה היה טיפה יותר מזה, אבל מי שהיה נכנס
ורואה אותנו באותה שנייה לא היה יכול לזהות את זה, סביר להניח.
אני לא הולכת לספר את מה שהלך שם, על המיטה של עידו, אבל אני
רק יודעת שהיו שם מעל 50 מעלות.
הכל היה טוב ויפה עד ששירלי חזרה. היא הייתה כל כך בשוק שלא
היה לה בכלל מה להגיד. ברגע שהיא נכנסה לחדר של עידו וראתה
אותנו ישנים ביחד היא פשוט לקחה את עצמה ועפה משם. אני קלטתי
את זה ישר. עידו עוד ישן כאילו הוא דפק לבד בקבוק וודקה אתמול
בלילה. אחרי ששירלי יצאה קמתי והלכתי לחדר שלי להתלבש. כשיצאתי
היא ישבה בסלון וראתה טלוויזיה. "ערוץ 8?" אמרתי "את אף פעם לא
רואה ערוץ 8". "שני, תעזבי אותי טוב?" היא אמרה לי. "וואו, מה
קרה?"  "מה קרה את עושה לי? כאילו מה, אני חשבתי שנכנסתי לדירה
עם שני שותפים, לא תיארתי לעצמי ש..."
שירלי פשוט לא הבינה. מה כבר יכולתי להגיד לה? אז שירלי עזבה
אחרי איזה שבוע, חזרה להורים שלה. גם ככה לא ממש אהבתי אותה.
הדירה היתה נחמדה, היה לי חדר סבבה ועידו כמובן, אז היא לא ממש
הפריעה לי. האמת? לא התכוונתי שזה יקרה. באמת לא. פשוט הייתי
כל כך חמה עליו, למרות שהוא לא ממש הטיפוס שלי. אחרי שהיא עזבה
נשארנו רק שנינו. לא שהיינו באמת בנויים לקשר והכל, פשוט עידו
כזה חמוד וגם כזה טוב! אבל אחרי חודש בערך החלטנו שסוגרים את
הבאסטה. בתכלס', הוא גם לא ממש היה בקטע של להמשיך את זה אבל
היה כל כך נחמד שסוף סוף יש לנו את כל הדירה לעצמנו. רק שהשכר
דירה טיפה הציק אז אני, מה לעשות, חזרתי גם לאבא ואימא. ועידו?
עידו החליט שהוא עובר לחבר שלו שגר באיזה חור ליד תל אביב. גם
כן דירה.
האמת, דווקא היה סבבה לגור אצל אמא שוב, האוכל והכל... אבל
כשהיה לי קצת לבד, אז בלי לחשוב פעמיים מצאתי את עצמי מחייגת
אל עידו ו...הוא תמיד היה מוכן. מה שהכי הפתיע אותי היה היכולת
שלי להיות איתו לשעה שעתיים, לישון אצלו ופשוט לעוף משם בבוקר.
לעידו לא היה איכפת בכלל איך ומה העיקר שהיה.
עכשיו כבר איזה שלושה חודשים שלא שמעתי ממנו, ואי בכלל לא
חשבתי על האפשרות שיכול להיות שיש לו חברה. טוב נו. מה כבר
יכול להיות. רגע, מה זה, "בשנקין, 3, משופצת, לשותפים, 600 $,
051-207467"