הביטי בי חמה
מבעד לקורי השינה
אל תעירני
לצוף ולחלום תניני
מלא עז, צבע  וגוון
צורה, קו דמיוני מקיף עולם

תני לי שוב להרגיש
אל תשאירני להיות אדיש
לרגש הקדום, העתיק
שיזרום בעורקי ויעמיק
יזכיר ימי כקדם
מימי גן העדן

ראי אותי עכשיו חמה
דרך חומה שקופה
אשר בניתי סביבי
וחוסם לי בלבי
בקיר ואבן ויד אומן
תלוי לנצח במרחבי הזמן

השמיעי צליל חמה
שקט מתנגן ורך
שרק אני בו אבורך
חדרי לאוזני
חממי את עורקי
תטעיני את איברי

חמה, אם כל חי
מקור חיי
הפשרני מקרח עד
הפשט בי לעד
המיסי זה, משקלי
שחררני לאהוב חופשי

חמה, עצומה ואדירה
הפכי קירות הקרח
למי שתייה לצמאוני הקודח
השביעי רעבוני
ספקי אהבתי
העלימי את בדידותי

חמה שלחי לי סימן
פרפר חופשי אחד קטן?
אולי יונה גאה לבנה?
ואולי אילה תמימה שלוחה?
ואולי את אשר אהבתי אז?
את אהובתי הישנה מאז?

חמה, לאן תפני?
מדוע משאלתי לא תמלאי?
התשיבי פני ריקם?
האם התפללתי לחינם?
האם זכאי האדם רק לפעם אחת?
להרגיש אהבה עד אין קץ הזמן?
חמה? לאן תלכי? לאן?


הנוסע השמיני...