הלילה הגיע ושלג יורד על העיר,
נערם ברחובות,
אנשים יוצאים החוצה,
מוקסמים מהשלג הם אוספים אותו,
לא מחמיצים ולו פתית אחד קטן,
מביאים את השלג הבייתה,
ילדיהם שרוצים גם הם לגלות את סודו - אוספים אותו בסתר.

אט אט האנשים מתרגלים אל השלג,
הם לוקחים אותו אל קרבם,
כאשר תחושה של פחד מהול בכעס אופפת אותם,
השלג מחלחל אל תוכם,
הפחד הכעס התסכול בכל עוזב אותם,
הכל נהייה קל ופריך,
החיים חוזרים למסלולם חושבים האנשים,
תוך כדי שהם שוקעים.

השחר הגיע והשמש זורחת מעל העיר,
האנשים מתעוררים משנת ההזיות,
קמים לתוך המציאות שלהם,
אבל האנשים כבר לא רוצים לחיות בעולם הזה,
הם רוצים לחזור לעולם החלומות,
והמשאלות המתגשמות,
הם יוצאים לרחובות, מחפשים אחר השלג,
אולם השלג נמס כבר מזמן ונעלם,
והדיכאון אינסופי כמו הזמן,
חלקם מנסים לברוח ולהתעלם,
אולם התולעת לא נותנת, היא כבר בתוכם,היא שלהם.

הלילה הגיע והשלג שוב יורד,
האנשים רצים החוצה,
אוספים בלהט את השלג,
הפעם הכמות גדולה כפליים,
רוצים האנשים לפצות את עצמם גם על הבוקר וגם על הצהריים,
ושוב עוברים אל עולם הביניים,
אולם השלג גובה מחיר,
וחלקם נשארים לתמיד,
בעולם הערביים.

הלילה הגיע מהר מאי פעם,
והאנשים נערמים ברחובות,
המתים נרקבים,
והחיים מקווים להיות,
השלג מתעכב הפעם,
והשורדים מחכים,
אולם בתוך תוכם,
הם יודעים שהלילה הקסום,
שבו ירד השלג לראשונה כבר לא יחזור,
אורות כחולים ואדומים משתקפים מרחוק,
והאנשים מדדים בשקט אל מקום מסתור.

והשלג שוב יורד על העיר