אדמה טל / תיבה |
דפנותי מהדהדות את צחוקך.
הדים הדים
צלצולי כסף סתומים-
שאי אפשר לפרש בי,
שאי אפשר.
וכמו בירוקים העגולים האלה,
החלק שקרוב ללב אצלי הכי חמוץ.
(מעט שנותי למדוני-
מנגנון נחוץ).
הבן, אני בעצם
תיבת תהודה חלולה.
בטפשותי בחרתי להנציח בי
כל מילה שלך.
כל מילה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|