רק אחרי הצהריים וכבר במיטה
מחזיקה קופסת סיגריות "קאמל" ריקה
סיימתי את מה שהיה בה מזמן.
מכניסה את האף לתוך הקופסא
אולי נשאר קצת ריח שלך
דווקא משם נמחקת מהר,
זוכרת רק שפתיים גדולות
שקיוויתי שיום אחד...
הסתכלת לי אז בעיניים
אמרת שהן עצובות
אז עכשיו הן יותר.
הייתי צריכה לשנוא אותך
לא הצלחתי
ועכשיו אתה מעז לוותר.
קמה מהמיטה, הולכת למחשב
בפעם המליון ואחת השבוע
מסתכלת במה שהיית כותב
באמת לא משהו מעניין ופרוע
היית שר לי שירים מגעילים
על שושנים, ציפורים ומלאכים,
היית מעלה לי את העצבים
עם החלומות שלך עלינו מתחבקים.
ועכשיו הפסקת
בדיוק כשרוצה שתמשיך.
הסתכלת לי אז בעיניים
אמרת שהן עצובות
אז עכשיו הן הרבה יותר.
הייתי צריכה לשנוא אותך
לא הצלחתי
ועכשיו אתה מעז לוותר
בדיוק כשצריכה שתישאר.
מוקדש לילדה נהדרת עם עיניים עצובות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.