כרסום. רעש של חיה מכרסמת. מכרסם קטן מתחת לרצפת קש.
התעוררתי מהרעש בבהלה. גישוש לשעון דרך השק שינה- לחיצה על
הכפתור שמאיר את הספרות באור זרחני כחול. אחת בלילה והרעש של
הכרסום ממשיך. אני מתהפכת בשק שינה מגששת סביבי.
למה היית צריכה את זה?

משהו קר ומחוספס. אני מזהה את הפנס בחושך, מפעילה אותו לכיוון
הרעש. הכול נראה בסדר גמור.
אני מכבה את הפנס ומנסה לחזור לישון, אבל הרעש מתגבר, ונשמע
כאילו הוא מכרסם את הרצפה שמתחתיי.
עד תאילנד הגעת בשביל לרעוד מפחד בשק שינה?

אני מתהפכת לצד שני, שמה את הסדין מעל הראש, מקווה שהוא יפחית
את הרעש.
נקישות קטנות מסתננות דרך הסדין, הופכות אותי בחזרה לכיוון
הרעש.
מה היה לך רע במשרד הממוזג שלך?

אני מחליטה למצוא מאיפה הרעש מגיע- מדליקה את הפנס שוב,
מתיישבת וסורקת את הרצפה ממני והלאה.הבחור האמריקאי שישן לידי
מתעורר לרגע - בוהה.
אקסיוז מי, דיד יו היר זאט? נו?
תסעי רחוק, כאילו זה באמת משנה...

אני סוגרת את הפנס, עדיין יושבת- מסתכלת מסביב על כל האנשים
שישנים בדממה מוחלטת בתוך הצריף. פחחחפחחחצצצ. אני שומעת אותו
מכרסם ולועס את הבמבוק.
ואמרו לך כל מיני אנשים: תסעי, תנקי את הראש קצת, זה יופי של
דבר.

אני מחליטה לחזור לישון. כנראה שבסופו של דבר נרדמתי, למרות
הפחד והרעש שלא הפסיק כל הלילה.
יקחו לי עוד כמה חודשים בחזרה בבית להבין שזה היה הספק שכרסם
את דרכו החוצה ממני באמצע הלילה, בצריף, בצפון תאילנד.