הגב ערום נלחץ תחת קנה שבולת
שם רחוק למעלה בעיניים ים של תכלת.
מסביב מלא באבקנים סביבם כותרת
צילך הבא צובע מחדש הרקע
את גוחנת כזו שחומה עורך לבד עלייך
ופתאום צבעים,טעם וריח של הדר לפי לרגע
איך שצל הופך לדמות קרובה כל כך ובעינייך
כולן עדות לסערה המתחוללת
צובעות את התשוקה בצבע שמש
החרציות שומרות סודנו בארכיון השקט
ואנו על מצען נחים בלאות אוהבת |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.