עכשיו שנגמרו ניסיונות להגדרות אפשר לדבר אתכם?
אני לא יודעת מתי באתם אבל אני רוצה שתלכו ממני, תיקחו את כל
הבגדים שלכם ותלכו
זה לא שאני לא אוהבת אתכם, אני פשוט שונאת אתכם. גם אתה יכול
לקחת הכול ולעוף. אתה יודע מה? אל תבזבז לי זמן מהחיים.
העוזרת תאסוף, המזכירה תשלח ואני אוסיף את חבילת החיים שלך
להוצ' דואר.
אז פשוט תעוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!
זה העיתוי המושלם, אני מרגישה שאני כבר לא יודעת למרות שאתה לא
מפסיק להראות,
מצד שני לאחרונה היצורים האלה בראש שלי, מתחפשים למחשבות שלי
הטבעיות, העצומות, השאפתניות, האלוהיות).
נו, אז מה אתה אומר ? אני אורזת הכול שודדת חמישה קיוסקים
ונוסעת בטרמפים לטבריה,
לפני היום הולדת, אבל אחרי הבגרויות שיגידו ש"ילדה עם פוטנציאל
מדהים נעלמה".
"עגולה, אינטיליגנטית עם רסטות טבעיות על הראש היא נושאת עמה
כדורים פסיכיאטריים
וגלולות למניעת הריון, כל המוצא מתבקש להחזירה לאדם שהכי רוצה
ואם אין כזה תודיעו
לפסיכולוגים, הם ידאגו לה"
עכשיו אני כבר חושבת על דירה קטנה שאני אעצב הכי מדהים שאפשר
עם לברדור וחתול סיאמי "למה" ו"ככה", ככה ייקראו להם. דירה
קטנה שאני אעצב עם מזוודת חשבונאים ענקית, ויהיה לי מחשב
שיעבוד נפלא, ויהיו לי קקטוסים ואני מקווה שיהיה לי אותך.
ותהיה לי חיפושית יפה עם מנוע של מרצדס וזה ייראה מוזר חיפושית
שנוסעת כל כך מהר.
ואני אהיה מאושרת, אני אעבוד, אטפל בלמה וככה, אנקה את הדירה,
ואני אלך לישון לידך, אני אלמד עוד חשבונאות כדי לאזן את הרגש
עם המספרים.
אני אשן לידך עם חיוך ואני אדע בדיוק כמו עכשיו שהחשבון בנק
שלי יהיה ,יום אחד
מפוצץ .
וכשהוא אכן יתפוצץ וטיפול בחתול וכלב לא יספקו אותי.
אתה תיכנס אליי במטרה מקודשת אחת: חיים חדשים לעולם!
אני הולכת ליפול כמה פעמים, לצחוק ולבכות, להיות
אדישה,אנטיפטית,קוטרית,אגואיסטית,
קיטצ'ית,אדיבה ,חייכנית,חברותית,מיואשת ומלאת שאיפות.
ומתחת לכל אלה תהיה אני, אני שאוהבת אותך, אני שמחכה ......
אני שמתבגרת ומשתוללים לי מליוני הורמונים בגוף, ועושים לי
בלגן.
אני עוד 3 חודשים בת 18. רבע חיים, בחישוב כמעט מדוייק ואני
יודעת עכשיו יותר ממה שידעתי אתמול על העולם: מההתנהגות של
האנשים סביבי,משירים ,מערוץ 8,מבית ספר
ואני יודעת המון מעצמי,בגלל שאני חושבת.
כמעט 18,כמעט עוברת מתחת לכותרת אחרת,כמעט.
אני כל שנה דחיתי את הקץ שלי,והבטחתי לעצמי שלפני שאני אכנס
לבלגן של שכר דירה,לימודים,צבא,חשבונות בנק,עבודה. בקיצור ביום
הולדת 18 ,תכננתי שזה יהיה השיא של דחיית הקצים.
אבל זה היה לפני שפגשתי אותך,חשבתי שאני אצטרך לעבור את הכול
לבד ולשנוא אותי בלילה במיטה לבד,אבל עכשיו אתה כאן
,איתי,אנחנו לא לבד ,אני יכולה לעשות הכול כשאתה איתי (גם לבד
"אבל לעבוד בשניים ,זה נחמד כפליים")
אני יכולה לכבוש את העולם לאט ובטוח.
לבד אני אכבוש את העולם יותר לאט,יותר כואב ,אבל עדיין בטוח!
אז אני יכולה הכול לבד,וגם אתה יכול הכול לבד.
אבל אנחנו מעדיפים יחד.
אני מעדיפה יחד איתך לקבור את אבא שלי.
כי אני יודעת שהתלות כאן היא במידה הנכונה ,אבל עדיין יש לי כל
מיני "התקפי חרדה"
אז אני רוצה להרוג אותו,לכסות תחת ערימת עפר,בלי לתת לו לנשום,
ואולי לקלח אותו במים רותחים לנקות אותו טוב טוב,ואז לקלף לו
את העור,להחיות אותו כשהוא יתחיל לגסוס ואז לשטוף אותו במים
קרים ולבסוף נקבור אותו ביחד,חי.
ואז הם ימותו ואני לא אצטרך ללכת לפסיכולוגית,לקחת כדורים,אני
כבר לא אלחם בשנאה העצמית שלי כי היא כבר לא תהיה.
אני אוהבת אותך!
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.