[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








לפעמים יוצא לי לחשוב על חיי. זה לא קורה הרבה וגם בסך הכל אני
רק בן 24, אבל פתאום בפאב יצא לי לשבת עם אנשים שלא ראיתי המון
זמן ודיברנו קצת על העבר, על אנשים שהייתי בטוח שיהיו איתי גם
היום. אבל מסתבר לי כל פעם מחדש שדברים משתנים כל הזמן, ועם
השתנות הדברים משתנים גם האנשים.
הכרתי אותו בכיתה ב', הוא היה ילד חמוד, ידען כזה. תמיד היה
מגיע ראשון לכיתה בבוקר. נדמה לי ששעמם לו בבית או שכבר לא היה
שם אף אחד. הוא תמיד השיג אותי. לי כבר לא היה אף אחד בבית ודי
השתעממתי. הוא סיפר לי פעם שהוא קורא אנציקלופדיות ושאבא שלו
אוסף דברים עתיקים. שמתי לב שהוא באמת יודע דברים שבדרך כלל אף
אחד לא יודע. הוא גם היה חזק, הייתה לו סיבולת מדהימה. יום אחד
שיחקנו כדורגל והתחילה מריבה הוא חטף וחטף ולא החזיר רק צחק
צחוק שמח  עליז .
כשאני חושב על זה, הוא כמעט לא השתנה עד התיכון. אז הוא לפתע
התחיל לפרוח, התחיל לשים לב לעצמו למראה, לריח, לבנות. זה הזמן
שבו הוא החליט לעזוב את הספרים, הוא אף פעם לא היה תלמיד מעל
הממוצע ולא בגלל שהוא לא היה מסוגל - זה פשוט לא עניין אותו
יותר מדי. אבל כולנו היינו כאלה .
היה לנו תחביב ללכת לשחק משחקי וידאו. הוא היה "תותח" - שעות
על גבי שעות הוא בילה שם. את כל המשחקים הוא הכיר.
אני מחפש את הנקודה המדויקת שבה הכל השתנה בחייו. נדמה לי שזה
היה אחרי הגיוס.
כמובן שהוא הלך לקרבי הכי הכי. אחרי הטירונות הוא נפצע  וירד
לו קצת הפרופיל. יכול להיות שהוא כבר ידע שהוא לא יהיה "איש
חלל". הוא נהיה "ג'ובניק" וחיפש קיצורים.
אחרי הצבא זה כבר היה ברור שלצאת מהבית זאת חובה. הוא מצא את
עצמו באילת עובד מבלה, מעביר את הזמן בנעימים. את ההכרות שלו
עם הגראס אני לא יודע מי עשה, אבל אני זוכר אותו מגיע אלי עם
כמות לא קטנה. בדרך לאילת שמעתי שהוא מספק את זה לחברה. הילד
עם ההבטחה האין סופית הידרדר לו , התנתק מרוב החברים שלו.
בקיץ טסתי לעבוד ולטייל קצת בארצות הברית. כשחזרתי מישהו סיפר
לי שמועה שתפסו אותו עם 20 קילו גראס. אני נכנסתי לשוק.  זה
אכל אותי חצי שנה מבפנים, נכנס לי לחלומות והחזיר אותי אליו
בימים. הייתה לנו אהבה משותפת , GUNS N ROSES וכל הזמן היינו
שרים את השירים. היום אני לא יכול לשמוע שיר מהדיסק ולא לחשוב
עליו...
החלטתי להתקשר להורים שלו. לא ידעתי מה יהיה בשיחה, מה נכון
ומה בדיה, האם הוא בכלא? האם הוא השתחרר? איך מרגישים ההורים ?
התקשרתי ואבא שלו נתן לי מספר טלפון בלי להסגיר פרטים ובלי
כאב. אני  מתכוון להתקשר הערב לדבר אתו בפעם הראשונה מזה שנה,
להוריד את השד ממני.
מי חשב שהילד שרצה להיות אסטרונאוט יגמור ככה? האם אני חלק
מהבעיה, או שכל אחד אדון למעשיו שלו ?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אנחנו
קיבוצניקים זה
לא מפריע לנו.





אחד דוגל
בפתגמים
קיבוציים!


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/4/03 4:22
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מרק דמיכובסקי

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה