יש משהו מיתולוגי
ברגע הזה:
את ישובה,
ישבנך על עקבייך,
מסביבך קצף תוססס
את
לובשת
מלח ים
ואור שמש
לעור שלך יש צבע של חופש
לאהוב:
את כל כך יפה,
כל כך מלאת נעורים
שאני מפחד שאני חולם את כל זה -
אני קורא לך
את,
אפרודיטה,
מסמנת לי
בידייך
לבוא
לתוך המים -
לתוך חייך -
הכל כל כך איטי - -
הדימויים שגופך מעלה בי
כמו גרגרי החול מגופי המתעורר
גולשים מהורהרים
אל המרחב
ומערסלים אותך
באהבת
מי ים מלוחים
ואור שמש:
ברגע הזה
יש משהו
מי
תו
לו
גי.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.