כשאני לא מבינה כלום
כשאני סוקרת שניה אחר שנייה במטרה להגיע למסקנה מסוימת
ומקבלת כלום, אפס אחד גדול
אוסף של אלפי שטויות חסרות משמעות
קובץ של דברים שנאמרו לאזניים ריקות ולמוח מלא שלא מוכן לקלוט
עוד מידע
ובטח שלא ממך...
על המון שעות שבוזבזו לסתם, לאוויר... לאינספור...
על הסיפוק העצום ותחושת האושר העילאי מהדבר הקטן ולו הקטן
ביותר שמובא לכיוונך...
קמצוץ של פידבק והאושר לא נעצר אפילו על ידי התיקרה
הרצון לשתף אנשים ולהראות שאת כן שווה משהו
נובע מחוסר ביטחון עצום
חוסר ביטחון שגורר אותך לעמידה חסרת כל רוח חיים מול אנשים שאת
לא מכירה טוב
לדיבורים חסרי משמעות אל אנשים שלא דיברת איתם כל כך הרבה זמן
אנשים שאת כל כך רוצה לדבר איתם באמת..
שיעריכו אותך באמת..
את הדעה שלך..
את האמונה שלך..
את האידיאולוגיה שלך..
את טוב הלב שלך...
שלא הרבה רואים, משום מה.