צחוק
לא בא תמיד
ממקום טהור ונקי
לפעמים הוא בא כדי לכסות
על איזה פצע עמוק ופתוח
שבאמצעות הצחוק הנאיבי לכאורה
אני מרחיקה ממני חטטנים
ואנשים דמי איכפתיים שנהנים
לנבור בפצעים טריים ואישיים
ובסוף ליד פתוחה וחיוך שטני
לזרות בם מלח גס וצורב
של רכילות
(יומני לונדון יוני 94) | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.