עמנואל כהן / הנפט |
בשלווה חמימה וכואבת
בעלפון חושים מתנצל
צרחה מענגת
והשעון מצלצל
נעור וקם
משתרך ליום מזדחל
מצפה ללילה מיחל
לחלום שבו את-
באהבתך חונקת אותי
מתסיסה דמי
כובשת רצוני.
אני לומד תנועות שפתייך
ונחבל מהמינוח הלשוני
הביוגרפיה מעורפלת-אלם
האצבעות לוחשות - קסם.
קדחתי בארות-
אך היובש נתחוור לי
ואת כאן.
מתערטלת ועוטפת
כל שבי
צמא אלייך
כאל חומר בערה
הנפט המתפרץ.
29.11.1986
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|