|
תמונה בטלוויזיה של גבר ואישה
גורמת לי לברוח הופכת לתחושה
של כעס ושל פחד, שאין לי אף אחד
של חרטה של עצב, נמאס להיות לבד
פותח את הרדיו לשמוע חדשות
ומדברים על איך מוכרים חמץ ברחובות
מניף את החלון רק לשאוף מעט חמצן
וכל החדר מתמלא בריח של עשן
רק לפעמים מרגיש עייף
רוצה לברוח לעופף
מכל הבלגאן הזה שבמדינה
רוצה לעוף לכוכבים
לדאות מעל העננים
להיות שוב ילד לשחק לי בשכונה
על הכיסא מדים מוכנים ליום ראשון
טופח על הכר מנסה מעט לישון
בחוץ מכוניות רודפות אחר שדון הזמן
לו רק יכלו לדעת, שנים הוא כבר לא כאן
וסבא הירח חומק מבין תריסים
נופל על העיניים רוקד על הריסים
הוא שר לי שיר של ערש על בית ואישה
נרדם ושוב חולם על אי בודד בשקיעה |
|
|
לכבוד אדון
העורך,
רציתי לשאול אם
סלוגנים
חייבים בקורטוב
של הומור,
או שאפשר לכתוב
סלוגנים
בעלי משמעות
קיומית,
כמו "חיי אדם
קצרים הם
ומלאי יגון".
לתשובתך אודה,
יעקב פופק. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.