מוטי פרי-מור / אלוהי האוהבים |
תום וטוהר האידיליה.
אופק מלא קסמים,
פתע שמש שחר תופיע.
מה נעימה הזריחה,
חיבוק טעם נשוקים.
המיית שיקשוק גלים.
שירת בוקר ציפורים,
אביב פריחת וורדים,
גנים ומזרקות רהב.
יחדיו יפרשו מפרשים,
ישתו זה את זו בתאב.
אל האופק יפליגו,
מעבר לתכלת לרכב.
ישתכרו מנרד וקטורת,
בנתיב אל אושר נירחב.
ברוך אתה אלי השולח אהבה,
בחנך הרחום לזוג אוהבים.
הנותן הדרכה למלאכי השלווה,
ללוותם בנתיבות הפלאים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|