[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








היה לי היום שיעור, ספרות ישראלית ועיבודיה לקולנוע, לא ממש
מעניין אם אתם שואלים אותי, אבל זה לא העניין. העניין הוא מה
שקרה לי ולחבר שלי בדרך לשיעור. זה דווקא כן מעניין.

חבר שלי התקשר, ירדתי למטה, נכנסתי לאוטו שלו ונסענו. יש לו
אוטו חמוד כזה קטן. ג'וניור קוראים לו, ג'וניור אוטוביאנקי,
נעים מאוד. אני טוען שזה רכב אספנים, הוא טוען שהוא עושה את
העבודה. על השעון היינו באיחור. זה אוניברסיטה פתוחה ויש שיעור
פעם בשבוע. זה לא שסוגרים את הדלת והמאחרים נשארים בחוץ, זה
פשוט שאף אחד כמעט לא מגיע לשיעור ולאחר אומר שהמנחה יישאר
בעיקר עם הלוח. אז נסענו. עוד אנו עולים לכיוון האוניברסיטה
ומכונית סקודה שנוסעת במהירות מאחורינו מתחילה לצפצף לנו.
בחישוב מהיר אנחנו מחליטים שאוטוביאנקי זה לא כוחות וחבר שלי
מאט ומסמן לסקודה העצבנית לעבור. רק שמתברר שיותר חשוב לה
להתעסק איתנו מאשר לעבור. הם נוסעים במקביל אלינו והבחור שליד
הנהג צועק משהו לחבר שלי. לי זה נשמע כמו קללה, לחבר שלי זה
נשמע כמו "משטרה! תעצור בצד ותדומם מנוע!!!". אז כנראה שבכל
זאת שמעתי נכון...

ניסינו לעצור בצד אבל הם שיחקו בלמי יש יותר גדול; התברר שלהם,
בכל זאת סקודה מול הג'וניור החביב שלנו. חסמנו לנו את העצירה.
מהרכב יצאו בעליזות חמישה ברנשים גדולים על אזרחי. אני, שעדיין
לא הבנתי שמדובר באוכפי חוק, הייתי בטוח שמדובר באוכפי ערסיות
מצויה שמצאו להם סיבה להתעצבן. מסתבר שזה לא חייב להיות דווקא
אחד מהשניים. לאחד מהם היה אקדח על המותן, נפל לי האסימון,
בילוש, חמישה כאלה. אחד ניגש לי לחלון ודרש ממני לצאת החוצה.
ביקשתי ממנו לחזור על המשפט שלוש פעמים בתואנת אי שמיעה.
כשבאתי על סיפוקי עשיתי התנתקות מהמושב ויצאתי. הוא ביקש תעודת
זהות וחזרתי אחריו כמו תוכי. שלפנו. הוא באמת היה שוטר ואני
באמת הייתי מי שכתוב לי בתעודת זהות; שנינו הופתענו. הוא שאל
אם יש לי עבר פלילי. בקטע הזה אני מעדיף לשחק את המטומטם.
הצעתי לו לבדוק במסוף. הוא נעלב ואמר שהוא שואל אותי. עניתי לו
שהייתי בכלא צבאי. זה סיפק אותו, לשמחתי הוא לא שאל על מה.
האמת? חבל שהוא לא בדק במסוף. אני מת לדעת כבר אם סגרו את התיק
או לא. הם התחילו לשאול מאיפה אנחנו ונורא התלהבו מזה שחבר שלי
דרוזי. הייתי בטוח שהם הולכים לבקש ממנו להמליץ על צימר בכפר,
מתברר שבעגה שלהם דרוזי זה שם קוד ל"זה בטח עבריין סמים". הקטע
המוזר זה שגם בחור עם שיער ארוך אומר בשפה שלהם בדיוק אותו
דבר. לקח זמן עד שהצלחתי לשכנע אותם שאני גר בבית שלי.

מרוב נחמדות הם הציעו לעזור לי לנקות את הכיסים אחרי שהם חשדו
שהנובלס שלי מסתיר בתוכו דברים אחרים מלבד קפיסי עץ. התחלתי
לרטון על כך שמוזר לי שבמדינה דמוקרטית זה מקובל שחמישה בלשים
עוצרים אנשים לחיפוש באמצע הרחוב רק בגלל שהם לא מוצאים חן
בעיניהם. הם טענו שאני סתם לוקח את זה אישית. אני עדיין תמה
באיזו דרך אחרת עליי לקחת את זה. הכרזתי שעכשיו אני מבין איך
זה שאין פשע ברחובות, הרי יש כל כך הרבה כוח אדם ששולחים חמישה
בלשים לעצור לחיפוש מכונית שגג חשודה בנשיאת מעט מהאסור
באמתחתה. זה הצחיק אותם משום מה. לא, הם ענו, במקרה היינו
חמישה ביחד. ואני במקרה עדיין מחכה שיפענחו את הפריצה לבית
המשפחה שלי לפני כמה שנים.

כשהם גילו שלא אנחנו אלה שירו בקנדי ושאין לנו קשר לאל קאידה
הם סיפרו לי שהם עקבו אחרינו מהבית שלי. אתם מבינים? ישבו להם
אדוני השררה במכוניתם הממוזגת וחיכו לגבר גבר שלפניכם שיואיל
בטובו ללכת ללמוד. כשהם הבינו שאנחנו לא מתכוונים לצאת מהעיר
הם כנראה החליטו שלא צריך תגבורת ושחמישה אנשים מספיקים בשביל
לעצור שניים לחיפוש. למה עקבתם אחרינו? שאלתי. מסתבר שהשכונה
שלי בעייתית ושהבניין שלי בפרט הוא מעוז מוכר של סחר בסמים.
כשטענתי שבבניין שלי גרות רק זקנות רוסיות הם גילו לי שאני
כנראה לא התערבבתי מספיק. רוסית אני לא יודע, כנראה שגם עיניים
אין לי, כי אני מוכן להישבע באמא שלהם שאין מצב שנכנסו סמים
לבניין ואני לא יודע על זה. חשבתי שיעניין אותם, בתור שומרי
חוק שכמותם, שמתחת לבניין שלי, ברחבה, מסתובבים הומלסים
ואלכוהוליסטים והזמנתי אותם לתצפית אנתרופולוגית כל יום בחמש
בבוקר. הם גילו התעניינות ושאלו אם אז מתבצעת החלוקה. כן,
אמרתי, תור ארוך לכוסית הוודקה של הבוקר. זה לא מעניין אותם,
אלכוהול זה חוקי, הם בעניין של לתפוס את הפושעים האמיתיים.
אחרי עוד כמה מילות נימוסין ואחרי שניסו להפגין ידע בעולמו
הפנימי העשיר של תלמיד האוניברסיטה הפתוחה הם הרשו לנו להפליג
לדרכנו. תודה רבה לכם באמת.

אולי כתבתי את הקטע בצורה משעשעת. בסדר, אז אני לא מצחיק, אבל
אני ממש לא משועשע. איזור הצפון בשנים האחרונות מתדרדר באופן
קבוע. סליחה, לא מתדרדר, עולה בצורה תלולה בפשיעה. וחמישה
בלשים בטריקו של מותגים מוצאים להם זמן לשוטט להנאתם ברחובות
העיר ולהציק לאנשים שלווים שמנסים להגיע לשיעור בזמן. פאקינג
חמישה בלשים, אפילו לא שוטרי סיור פשוטים, חמישה בלשים הוקצו
למשימה החשובה של מיגור סטודנטים מתחילת השיעור. תראו, הם היו
נחמדים בהתחשב בנסיבות אבל כשמכונית חותכת אתכם בכביש ובתוכה
חמישה גברתנים והם צועקים לכם משהו מהחלון... כולנו מכירים את
האלימות בכבישים.

ובכלל באיזו זכות הם חושבים שמותר להם לעשות את זה? שיבוא אליי
המפכ"ל, אם הוא לא עסוק מדי בלשבת על כוס קפה עם ראשי ארגוני
פשע, ויסביר לי למה אני צריך לעבור את ההשפלה הזאת בתור אזרח
של מדינה דמוקרטית. אני מבין שיותר קל לשחק אותה אבו עלי על
שני חבר'ה צעירים מאשר על עבריינים רציניים. אני גם מבין שלי
בתור אזרח יש זכות לומר שהמשטרה הזאת יכולה ללכת לעזאזל.
התנתקות. ממילא הם לא מגנים עלינו מהפושעים האמיתיים ולא
מפענחים כמעט פשעים בתואנה של מחסור בכוח אדם. יש לי הצעה
למפכ"ל. היום פגשתי חמישה מטובי אנשיך, חמישה כאלה שבטוח יוכלו
לעזור לך למגר את הפשע. מה דעתך לשלוח אותם לעבוד?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אל תחזור אחרי







אל תחזור אחרי


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/6/06 20:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אלון (שדון) האסול

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה