פשוט עוצמת את עיני ושרה.
שוכחת את הכל, כמו ערפל שמתפזר אחרי סופה

וקולי נישא.
אני ממש כמעט זוכרת בדיוק.
איך ההד מילא את החדר.

השיר לא ידוע. אפילו לי הוא לא מוכר
אבל המילים ברורות כל כך.
כמו שמעולם
לא היו בעבר.

פשוט עוצמת את עיני ושרה.
יודעת שהתוים לא מדוייקים.
מקווה לא להעיר את השכנים.
שמקשיבים.

והמים החמים זורמים בלי הפסק
עוטפים את הצלילים בעונג רך.
בשלווה.

חמימות של יום קיץ לוהט.
והטיפות נותנות לקול מרחב
על כולי כך הן זורמות
שקטות פתאום

פשוט עוצמת את עיני ושרה.
פתאום הכל חוזר,
הכל שוב מוכר פתאום מזמרת וכבר לא צווחת.

פשוט עוצמת את עיני ושרה.



פורסם לאחרונה בהוצאה השנייה של סדרת ספרי "שורות". 2004