פתע נשמע לו צליל קטן ומפוחד
עמדה לה שם, שברירית בלי אף אחד
מבט מיואש בעינייה, נדחקת לפינה לבד.
ניסתה היא להיחלץ ממבצרה
להצטרף בשיר וגיל לכלל החבורה
תוהה, חוקרת, כיצד תפתור הבעיה?
מתפללת בליבה שתבוא הישועה.
לפתע... רעיון!
עצמה עיניה ופרשה זרועותיה גדול
והנה היא עפה אל הרקיע הסגול-כחול
בלי להתבלבל, בלי להסתחרר, שטה במחול עגול
האל הגדול חמד לו לצון על חשבון הקטנה
אך זו הפגינה בעיניים עצומות, יכולת תמרון ותושיה
אוי, לו רק ידעתי לצייץ בשפתה את האזהרה
אויה! גזע עץ אחריו עמוד... אך היא כבר צללה.
עמדנו שם, בני ואני, מבט מעלה, מהורהרים
כשציפורים מעלינו חגות בשמי ערביים סגולים
בני הרהר בקול: -"תארי לך ציפור עם פחד גבהים!?!"-
המשכנו לעמוד שם דקה ארוכה משועשעים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.