מתי תביטי לעצמך בעיניים ותקבלי את עצמך כמו שאת ? הרי בכל אחד
יש טוב ורע !

היא מדברת כמו אמא.
אני שותקת.

את צריכה לראות את הפנים שלו כשהן מביטות בך ! רואים שהוא
מאוהב ! רואה? אם הוא מאוהב, סימן שאת כן טובה, שכן יש בך משהו
טוב.

היא צינית.
אני שותקת.

ומה זה כל החתכים האלה בידיים שלך? את במילא הרוסה! למה את
הורסת גם את הגוף שלך?

היא כועסת.
אני שותקת.

אולי תאמיני לאנשים כשהם מחמיאים לך? אולי תביני סוף כל סוף
שאת באמת לא כזאת רעה כמו בסרטים של המוח המעוות שלך. את טובה.
טובה מאוד !! בינהם שם אין אף אחד שבאמת שווה אותך...

היא מסבירה.
אני שותקת.

את יודעת מה אני עושה? אני מביטה לך בעיניים. את יודעת מה אני
רואה? רואה ילדה מלאה בכעס. בשנאה. נשבר לי הזין מהכעס שלך.
נשבר לי ממך. אולי תלכי מפה כבר? תחזרי כשתתבגרי קצת! אני רוצה
חופש ממך. חופש מהכל.

היא אומרת.
אני כבר לא שותקת.
נמאס לי לשתוק.

אני מרימה את הפטיש שבידי... מרימה כלי נשק נגדה. היא מפוחדת.
אני מניפה אותו לכיוונה... אני באמת רוצה לעשות את זה. אני
באמת רוצה להרוס אותך, את שומעת ?  על הרצפה בחדר השרותים
מתפזרים ומתעופפים אלפי חלקי זכוכית שפעם היו, היא, אני.
אני מתכופפת לרצפה ומרימה את אחד מהשברים החדים של המראה שעמדה
מולי. אני מביטה בו.. נשקפות ממנו רק עיניי. שחורות. עייפות.
ריקות. אני צוחקת... כל כך צוחקת. מרימה אותו גבוה לתקרה...
ומקרבת אותו בתנועה חדה אל בטני.


זהו. עכשיו אני כבר לא מרגישה כלום.