New Stage - Go To Main Page

שירה רוט
/
מתוך תוכי

ברגעים קטנים של חסד
אני יכולה לצפות על המרחק, על היחסיות.
ביני לבין עצמי, מי היתי מה אני עכשיו ולאן.
ראיתי את עצמי בת 10 בטלויזיה שלי,
והעיניים שלי עדיין לא כבויות, קצת כבדות, זקנות עם ניצוץ.
אותו ניצוץ שרואים גם עכשיו.
כל כך חמודה, שורשים של כאב מבצבצים.
זוכרת את התחושה להיות אני אז.
מרגישה להיות אני עכשיו.
עברתי כל כך הרבה גילגולים.
אני כבר לא מודדת זמן, הוא כבר כימעט אינו קיים מבחינתי.
רק עכשיו ארוך וניצחי.
אני כבר לא מפחדת משינויים.
לא מפחדת מפחד, צועדת לתוכו בידיעה שיכאב ויתרפא.
כבר לא מתבלבלת במה אני ומה לא, מה שלי ומה לא.
מבינה שהמטרות הן רק ליצור כיוון.
ושלעולם לא אגיד "סוף סוף הגעתי"
זה תמיד יהיה "סוף סוף עכשיו אפשר להתחיל"
מרגישה שדברים גדולים עומדים להגיע.
יודעת שדברים גדולים כבר כאן.
מגלה את הדרך שבן הקטבים.
אני כאן
אני עכשיו
אני יפה
אני גודלת
אני תמיד יגדל
אני מכילה
אני מוכלת
אני עצמאית
אני חופשיה
אני חופש
אני אוהבת
אני אהבה
אני זאת אני אין לי צורך בשם וגם לא בהגדרות.
אני זה הכל וכלום ביחד.
ואני זה בידיוק כמו שאתה.


רק שאני בחרתי אותי ואתה בחרת אתה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 18/4/03 19:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה רוט

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה