אם היא הייתה מספיקה לעלות בזמן על הרכבת
היא לא הייתה נאלצת לעלות על האוטובוס
אם היא הייתה מסיימת את ראיון העבודה קצת לפני
את ארוחת הצהריים אוכלת קצת יותר מהר
אבל הילד שלה היה חולה ומי היה משאיר ילד במצב כזה?
לא היא.
אמנם בסטטיסטקה היא עוד מספר אבל בשבילם היא אמא, אחות וילדה
בעצמה.
רגש הריקנות שנותר בהם לעולם לא יתמלא
נלקחה בגיל כל כך צעיר עם עתיד גדול לפניה
"היא רצתה להיות עורכת דין" אמר אביה לחדשות ערוץ 2 כשהוא
מתאפק שלא לבכות, להראות חזק ליד נכדיו שנותרו ללא אם
"עורכת דין..." מלמל "אז איפה הצדק כאן....?" הגביר את קולו
"אין... פשוט אין.."
"אני מחזיר את החדשות אלייך" אמר כתב החדשות בקרירות
חצי שנה עברה ואף אחד לא זוכר
אף אחד חוץ ממשפחתה
כי זה רגיל
זו המציאות
אבל למה אנחנו מתרגלים למציאות כזו? |
