וזה שוב פעם לילה ואני שוב לא מצליחה להתרכז בשום דבר..
וזו שוב המוזיקה - מרכז חיי בשבוע האחרון, שמנגנת לה את
השירים שאני לא יכולה לשמוע .
אתה ישן! כל העולם ישן עכשיו!!!
אף אחד לא מצליח לרדת לסוף דעתי ולהבין שזה בחיים עוד לא
קרה לי- אולי בגן.
לא יכולה לומר שכאילו מכירה אותך כל חיי-
לא יודעת עליך שום דבר
הפעם אני גם לא יכולה להריח את הריח שלך- אני רק יודעת  שיש
אחד כזה.
והיום גם הירח נגמר- הוא בורח ממני.
פתאום אני נזכרת בחיים שלי- החיים האלו שכל כך רציתי לשכוח.
ובפעם הראשונה בהם אני עומדת מול הכאב הזה, מדברת איתו,
מדברת עליו.
והזכוכית שחתכה אותי בכל השנים הפכה לכר נוצות שמלטף לי
את כפות הרגליים- ובפעם הראשונה בחיי גם עם הליטוף הזה
אני מתמודדת.
מי אתה??? מאיפה באת??? עכשיו בזמן הזה.
לא קל להשאר ילדה בעולם הזה- אתה לא יודע עלי כלום,
מה אתה אוהב?
והכל לא ממוקד בכלום. השיחות יפות וריקות, בסוף זו רק אני
שכותבת
בלילה הזה.
אתה ישן! כל העולם ישן עכשיו!!!