פרק 1- ברוריה-קוים לדמותה וחוכמה של אנשים מבוגרים.
ברוריה היא חתולה שעושה מיאו. והיא עושה את זה הכי טוב בעולם.
ככה שגיא אומר. אני לא יודעת עד כמה שגיא מבין בחתולים, אבל
הוא בהחלט מבין בהבנה. ככה היה מאז שהיינו ילדים.
בגן למשל גיא תמיד הבין מה הגננת מבקשת. הוא לפעמים היה מבין
את זה יותר טוב ממנה, אז היא הייתה כועסת עליו. וגם עלי, סתם
בשביל הריגוש.

יום אחד שמנו לב שברוריה כמעט לא עושה מיאו. ממש כמעט לא. ואז
תהינו אם היא עושה מיאו רק מתי שמתחשק לה, או שבכלל חתולים לא
עושים מיאו, אלא רק כשהם ליד חתולים אחרים וזה עניין תרבותי,
כמו למשל לאכול פלאפל אצל בני אדם.
את ברוריה מצאנו ברחוב ולקחנו הביתה ונתנו לה חלב. כלום, אפילו
לא מיאו אחד לתודה. אז השארנו אותה כדי לבדוק מתי היא עושה
מיאו. זה לקח בערך שנה, אבל בסוף זה השתלם. היא עשתה מיאו. זה
היה לקח די חשוב, שהסובלנות משתלמת, לפחות ככה הגננת אמרה.
אימא אמרה שזה סתם מלכלך.

המיאו של ברוריה הוא מיוחד. הוא לא כמו של כל חתול אחר. דבר
ראשון, יש לה הרבה סוגי מיאו. אחד לאוכל, אחד לליטוף, ואחד
ל-תקום כבר מהספה אני רוצה לישון שם. ברוריה גם אוהבת שקט
מוחלט, היא לא אוהבת שמפריעים לה והכי היא לא אוהבת ילדים
קטנים, כי הם הכי מפריעים לה. היא גם לא אוהבת חתולים אחרים.
באופן כללי אפשר להגיד על ברוריה שהיא לא אוהבת. חוץ מלאכול.
את זה היא כן אוהבת.
יום אחד ברוריה נעלמה. פשוט יום אחד קמנו, וכמו שיום לפני היא
הייתה, אותו יום היא לא הייתה. המעשה ההגיוני היה ללכת לחפש
אותה, אז זה מה שעשינו. אמא אמרה שאולי ברוריה מיוחמת, אבל לא
ידענו מה זה מיוחמת, ואפילו שגיא לא ידע איפה עושים את זה,
המשכנו לחפש כרגיל.

כל השבוע חיפשנו אותה ולא מצאנו, כבר כמעט התייאשנו ואז היא
חזרה.
אני לא יודעת למה, אבל היא נראתה מאוד מאוד מאושרת, אחי אמר
שהיא כנראה קבלה, הוא לא אמר מה. אני שמחה כשאני מקבלת שוקולד,
אבל אני יודעת שברוריה לא אוכלת שוקולד, כך שנגמרו לי
הניחושים.

ברוריה התחילה להשמין. עכשיו, שלא תחשבו שאני מפגרת, אני יודעת
שהיא בהריון, השאלה זה איך היא נעשתה בהריון. כנראה שזה מה
שהיא קבלה. גורים. אבל ממי מקבלים גורים? אולי יש חג מיוחד
לחתולים שמקבלים בו גורים כמו שאצלנו מקבלים משלוח מנות בגן
בפורים. אני לא בטוחה.

ניסיתי לשאול את אימא על זה, אבל היא התחילה לדבר על חסידות
ופרחים והתחלתי לחשוב שגם היא כנראה לא כ"כ הבינה. בסוף היא
אמרה שכשאגדל אבין, והבנתי שבטוח היא לא יודעת, בגלל
שכשמבוגרים אומרים דברים כאלה הם מתכוונים שעד שתגדל תשכח מה
שאלת.