יושב לבד בחדר שוב עם הדכאון
חושב על החיים
כמה שאלות יש לי כמו מספר הכוכבים
אך שאלות אלו לא על משמעות החיים או שאלות "אם"
אלה שאלות פשוטות שתשובות אליהם מחכות אצלה
התשובות מחכות לצאת החוצה אך איני בטוח שאני רוצה לשמוע אותם
יודע מהו המעשה הנכון
מה ואיך לעשותו
איך ליישמו
אך איני רוצה להקשיב להגיון
אז למה נוצר ההגיון אם אחרי הלב כולם הולכים
למה נוצרה האהבה אם היא פוגעת כמו דקירת סכין
למה מציאת האהבה היא הכי קשה ככה לפחות כולם אומרים
כי את האהבה מצאתיה אך להשיגה לא אוכל לעולמים
חושב על הימים שהיינו ביחד היינו מושלמים
עשינו הכל משיחות נפש ועד לקצת חרמונים
אך הילדה לקחה הכל בצחוק וזרקה אותי לקרשים
ואני עכשיו לא מפסיק לחשוב
אילו הייתי מפסיק את הידידות באותם ימים
אילו לא הייתי עושה את כל אותם מעשים
הייתי עדין יושב כעת מול המחשב עם השירים הדכאוניים
חושב לאן היא הלכה ועושה הכל כדי להיות איתה בלי כל האחרים
לשבת איתה לצחוק ולדבר על כל חיינו הקטנים והקצרים
אך חיי כל מלאי אהבה וליבי בידה
והיא יכולה לשחק איתו ככל העולה על רוחה
כמו שהשירים אומרים משחקת בי בלי רחמים
אוו למה אלוהים אני צריך לשבת לבד ולסבול
כאשר בחוץ מעבר לדלת יש חיים כה נפלאים
עם אנשים שנהנים צוחקים ומתרגשים
וחץ האהבה עדיין לא פגע בהם
כל יום הם חושבים למה האהבה אינה אצלי?
האם אני שונה מאחרים?
האם אני נדון להיות לבד לעולמים?
אך איני מרחם עליהם כלל
כי האהבה שוכנת אצלי בלב
והם לא יודעים כמה זה כואב
הם חושבים שהאהבה תבוא אליהם והכל יהיה מושלם
אך מה יקרה עם האהבה לא תיהיה מהצד של האדם
של האדם שאותו אתם אוהבים בלב בנשמה ובדם
הם יחשבו לעצמם אנו נצליח להשיג את האהבה
אנו נרדוף אחריה כל החיים ובסוף ניהיה מאושרים
אך מתוך ניסיון אני מדבר אליכם אנשים
אם בהתחלה האהבה עדיין לא הייתה
הרגש החזק שאנו מכירים היה מצד אחד של מערכת היחסים
אז חבל על המאמצים
חבל על כל הרדיפות המחשבות והערבים
שתשבו לבד עם בעיות הלב והכאבים
ותשאלו את עצמכם למה זה קורה לי למה אלוהים?!?!?!?!?!?!?!