יש רגעים שמרגישים משהו.
חושבים שזהו,
זה מה שישאר תמיד.
חשבתי שזה מה שיהיה.
תהיי רק זיכרון
של איזה שטן מהתיכון.
מודה-קיללתי אותך.
אפילו דיי שנאי
בהתחשב למה שהיה.
זה עדיין מעליב
שאת לא מאמינה.
ואז קורה משהו קטן גדול
שמשנה הכל.
וזה פתאום נראה
כאילו אף פעם לא ידענו כלום.
וביחוד שאחרי הכל
נגיד לך
תודה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.