כאשר אמרת לי לך לך
לא הייתה לי ברירה
התחלתי ללכת.
ללכת רק ללכת, לא להפסיק לזוז
האויר בוער, מנועים ואנשים כולם זזים.
העלים נושרים
זה לא חורף זו שלכת
רגשות נפרדים מהלב
זו הרוח המשתוללת
מעיפה הכל, גגות, עצים. מכוניות
חיים שלמים נעלמים
במעמקי שבעת ימים.
אנו חיים בכוכב לכת
שבו הזמן תמיד זז
אתמול, היום, מחר והרגע גז
והחיים הולכים והולכים וממשיכים ללכת
ולבסוף ישנה אותה תפילה לעילוי הנשמה.
אני רואה עכשיו תכלת
מחשבות נעלמות לא מורידות גשם
האופק אומר לי להמשיך
הגוף אומר להפסיק
הלב את עצמו משיל
שוב את עוברת, הרוח המשתוללת
ואני ממשיך ללכת, רק ללכת.
הנה כולם זזים
צעדים קטנים, צעדים גדולים
אנשים נעים בזמן
מודדים את המרחק שעוד נשאר
למקום שכולם הולכים שם שבים ללכת.