מסתובבת בביה"ס, לבד, עם התיק על הגב.
ללא תכלית, ללא סיבה להתהלך על פני כדור-הארץ.
מבפנים? ריקה לחלוטין. חלולה.
שלד מכוסה בבשר ועור שמתהלך לו ללא מטרה.
רק דבר אחד יש בפנים - אתה.
הזכרונות ממך, תמונה ברורה ומדוייקת שלך.
          הכאב שגרמת לי.

לא רציתי להגיע למצב הזה. אמרתי לעצמי שאני לא אתן לך להשפיע
עליי, לא ככה. המצב רוח שלי לא יהיה תלוי בך.
אבל בוקר אחד קמתי, וככה הייתי - כבולה אליך.

אתה שולט בי.
אתה יכול להחליט אם אני אחייך או אעשה פרצוף, אצחק או אבכה -
הכל בידיים שלך.

ועכשיו - בלעדיך? אין לי טעם לחיים. חסרת מטרה ורגש.

                               ללא תכלית.