לפני איזה עשרים דקות בערך, ראיתי את האור.
שכבתי על המיטה כולי פרקדן. היה חושך, ומטוס חצה לי את שדה
הראייה. הייתי מרוקן מעודפי זרע ודנה שכבה לידי עירומה כולה,
כשהתחת שלה שאני כל-כך אוהב מופנה אלי. העברתי יד ארוכה ואיטית
דרך השיער החום - הבהיר - החלק והכל-כך נעים למגע שלה, והיא
גירגרה גירגור כזה שכולו הנאה תוך-כדי שהיא ישנה.
ואז ראיתי אותו. את האור.
הוא עמד שם מולי על האדן של החלון, פתח בזהירות את חלונות
הזכוכית והתיישב לי על האדן, הוציא מהכיס שלו סיגריה מסוג
camel light, הדליק אותה ככה בנונשלט, והתחיל לאפר לי על
הריצפה.    אחרי איזה שלוש סיגריות והמון אפר שהתחיל להתפזר לי
בחדר ולהיכנס לי לריאות הוא שאל אותי "מה המצב? מה שלומך?
ובכלל, מה הענינים?"  ואם הוא יכול לנוח  אצלי בחדר לכמה
רגעים, כי כולם מחפשים אותו ושקצת נמאס לו מזה. נמאס לו כבר
להסתתר ולהיות כל  הזמן בצל. נמאסו עליו כבר כל הטיסות האלה
להודו עם הצ'פאטי והקארי והדיילות בלי הנעליים. נמאסו עליו
הנסיעות באוטובוסים של אגד למצפה רמון ולכליל שבגליל. נמאס לו
כבר מזה שכולם חושבים שהם ראו אותו פעם, או שהם חושבים שהם
מכירים אותו מאיזשהוא מקום. נמאס לו כבר מזה שכולם חייבים לגעת
בו, ושכולם אבל כולם הולכים לספר אחרי זה לח'ברה על החוויות
שהיו להם איתו.
הוא היה מאוד סוער, וראיתי שהוא מתחיל להיות גם מאוד תשוש, אז
הצעתי לו לעבור מאדן החלון ולנוח ליד המיטה שלנו, איפוא שיש
כמה כריות של מדיטציה.  הוא ירד באיטיות מהאדן ואני הלכתי
להביא לו כוס של מי ברז עם קצת מיץ פטל. הוא לגם את המיץ בשלוק
אחד ארוך וביקש עוד כוס אחת עם אפשר. הלכתי להביא לו עוד כוס
של מיץ ושחזרתי מהמטבח, הוא כבר שכב על הגב, ונראה כמו שהתחיל
כבר את החלום הראשון שלו.  היה לו חיוך כזה קטן של אחד שמצא
איזו שלווה קטנה רגע לפני ההרדמות, ולקח אותה איתו פנימה אל
תוך השינה.   הנחתי את הכוס עם המיץ פטל ליד המיטה, כיסיתי
אותו עם שמיכת הצמר שתמיד שמרנו בשביל אורחים, ועליתי על המיטה
בעדינות כדי לא להעיר את דנה שלי. נשכבתי לידה, ויכולתי להרגיש
לרגע איך חום הגוף שלה בוער לי בעצמות. כיסיתי אותה עד הצוואר
והעברתי את היד שלי שוב ארוכה ואיטית-איטית דרך כל השיער שלה -
מלמעלה, איפוא שהראש שלה מתחיל ועד למטה, איפוא שנגמרות לה
השכמות, נתתי לה נשיקה קטנה כזאת וקצת לחה במצח, והתרווחתי
לאחור על המיטה.

וככה , שאני שוכב לי על הגב, מחייך לעצמי איזה חיוך קטן, אני
מרגיש שאני מתחיל להתמלאת במין שלווה נעימה כזאת. שלווה
שמתפשטת לי עכשיו בכל הגוף. מתחילה מכפות הרגליים,עולה
לקרסוליים, משם לברכיים. מתפשטת לשוקיים, מטפסת לאגן של
הירכיים,לגב,לצוואר, לראש, ואז שהיא מגיעה לקצה של הקודקוד-
אני יודע שהגעתי להתחלה של  החלום הראשון שלי, ויכול להרגיש
איך שהשלווה שלי נכנסת אלי פנימה ועושה לי את החלום הראשון
נעים  - נעים.






- דנה, דנה, קומי כבר. נו, דנה.
(ז: דנה נמה)