ברי הולך היום לבית ספר
הוא רוצה להיות מורה למתמטיקה כשיהיה גדול
לפעמים הוא פוחד שהחלום שלו ילך לאיבוד
לפעמים הוא פוחד שישבר לו הזין ואז הוא יפול.
ברי מחזיק מעמד בזכות שרי שתמיד איתו
הוא יודע שגם כשלא ילך לו וכשהמזל שלו ילך לאיבוד
היא תחזיק אותו קרוב אליה
ותגיד לו: "ברי, אני יודעת שאתה יכול".
ברי חוזר היום מהלימודים בפנים מדממות
החברים שם בכיתה חתכו אותו וגרמו לו לבכות
העיניים עדיין דומעות, הלב של ברי עוד פועם בלי הפסקה
ושוב שרי הלכה לה עם חבר אחר מהכיתה.
ברי יושב בבית חולים בתוך חדר המיון
מאזין בלי הפסקה ל"יהודים" ומנסה לחתוך לעצמו את הורידים
ברקע את שרי הוא שומע: "אני יודעת שאתה יכול"
מרים את היד לכיוון סכין הגילוח, הדם ביד שלו פתאום חסר
חושים.
ברי היום בן 30, מרוב שנשבר לו הזין בגיל הזה הוא שוב משתמש
בחיתולים
על החלום למתמטיקה הוא ויתר כבר מזמן ואת שרי הוא זרק אך נשאר
לה נאמן
השקט של ברי מסביר פתאום את הכל, הוא נותר חסר יד ורגש בצד
שמאל
הוא לוקח חליל צד ומתחיל לנגן, ברי שוב חולם ומהיום גם מעשן.