מוזר איך יוצאים אנשים מן הנקבוביות שבעור
באיזה קצב אחיד הם משתנים
אחד, אחד,
באותה הסימפוניה המלודית
קרובים, קרובים
אל מקור המים
ומתרחקים הלאה
במאמץ מופגן
לא לנחש מה שרצוי
לדעת לא לדעת
רזים גלויים לעין
לחמוד כל חושניות
ולהרגיש
לאהוב עד סבל
פרחים ופרפרים דמויי נחושת
לחשב בערמה
נצח נצחים
תגלית הקיום המודרני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.