הנוצה המלטפת ציירה פסים רכים לאורך שדרת עצי אהבתי.
בעדינות ובדייקנות הפרידה את גרגרי החול ופלסה דרכה אליי.
זקופת קומה ובהירת מבט הייתה.
מגעה הכריעני כחלב הנר מפני הלהבה, בשעת בעירה,
כמו ערפול חושיי אחרי שתיית בקבוק יין אדום מיושן.
ולא משתי ממקומי על כסא העץ הכבד,
שמא תעזבני. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.