|
סוגר את הדלת
שם איזו קלטת
מקווה שהצלילים יגרשו את הבדידות
נשען על המרפק
על אדן החלון
הרוח מלטפת את פניו ברכות
מביט לירח
ולבו פורח
אל השקט הפועם של הרחוב השומם
טיפה נושרת
על אדן החלון
העיניים הלחות נסגרות והוא זורם
דימעה ועוד דימעה הופכות
לשלולית של רחמים עצמיים
טיפה ועוד טיפה זולגות
למאגר של אגם החיים
כוכבים נעלמו
ציפורים כבר צייצו
קרני שמש ראשונות קורעות את המחשבות
עיניים עוד בוהות
על אדן החלון
כבר לא נשאר כל זכר ללילה של דמעות |
|
בטח שאני אוהבת
לקרוא.
אני קוראת רק
בבמה חדשה
ובבננות. אבל
כותבת רק
סלוגנים בשמי.
מיכלי בוידוי
מרגש למגזין במה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.