סיפור דמיוני...
דמיין לעצמך את האישה שאתה אוהב,איתך,מתחת לחופה,היא לבנה
וטהורה,היא זוהרת והיא שלווה...
והיא שלך.
מרחבים פתוחים...אוויר...אתה עונד על אצבעה טבעת קרה הלב שלך
חם,נמס...אתם נישאים.
דמיין לעצמך את הילד הראשון שלך הוא רך ונעים,ריח טלק ואפרוחים
ואתם משחקים...
דמיין לך את היום הראשון שלו בכתה א'-אתה יותר מיוזע ממנו...כף
יד קטנה ולחה עוזבת
את שלך ורצה להמון,
ואתה רוצה לצעוק- "חכה!,תן לאבא נשיקה". אבל הוא כבר בין
ההמון...
הילד  שלך  הראשון.
דמיין לעצמך את הילד שלך מביא הביתה אהבה ראשונה...עיניים
מזוגגות,שיכורות...היא ילדה יפה עם עיניים איילה ,לחיים
סוכרייה ,
א ה ב ה .
דמיין לך את הילד שלך הראשון מגיע הביתה בפעם הראשונה-לובש
מדים,מהול בריח דקרון וזיעה.והגאווה שלך.
דמיין לך את הילד שלך על מגרש מסדרים,עומד זקוף,מצדיע
לדגל...מטביע סממני רגש בפנים חתומות,הילד שלך לא בוכה,לא
מתרגש ככה סתם...אפילו לא שהצוות שלו מסיים מסלול.
הילד שלך הוא כבר לא כל כך ילד,הוא מפקד."ומפקדים אבא זה המון
אחריות,זה דוגמא אישית,זה מקצועיות..."ואתה מחייך לעבר הילד
שלך וצוחק...
דמיין לך דפיקות בדלת,דמיין לך מסדרון קר,דמיין לך גופה ופנים
חיוורות מביטות
לא מביטות בך...
זה  הילד  שלך?
דמיין לך הלוויה,כתבות בעיתון,הספדים מרגשים,הרבה אישים,דמיין
לך המולה.
אחר כך דמיין לך הרבה ש ק ט .
שקט קר ומצבה אחת גדולה וחלל יותר גדול בבטן שלך...
דמיין לך מחנק, דמיין לך שכול...
אתה בטח לא יכול...
זה לא הילד שלך...לא באמת.
זה רק סיפור דמיוני...כזה שהמצאתי אני.