הטיסה הארוכה, המזדמנת
מחלקה ראשונה:
הם
מחלקה שנייה:
אני
וכתמיד מתחילים את המעוף
"בארץ הנתונה לוויכוח"
ומסיימים
"בארץ דעות חלוקות"
והדיילת מכוערת, ממושקפת
מאכילה בכוח
נוסחאות מסוגננות, מתובלות ברוטב תפל
ואני ידעתי את הקברניט
המחנך, המשטה
לואט דברי כזב:
כאילו שמיים מעוננים ועומד לרדת מטר מטפטף
ולמעשה שמש מעודנת, נאנחת
כאילו חובתה ללטף מן הצורך
להוכיח דיילים שוטים על פניהם
ואני ננעלת בעצמי  
ומאבדת במכוון מפתחות נשמה.
זרם החשמל, דגדוג קל בכפות הרגליים
חודר לתודעה
הגענו לארץ המובטחת
ים של חול
מדבר שממה
אפילו לא עץ אחד
להשקיט יובש נפשי
החום מעופש קורא לזבובים
להתקהל סביבו
וכמו סבא זקן טוב
הוא מנער לכבודם רטיבות
ובראשיתו אמרתי לחברי למסע
היום רעה הנסיעה
ומחר תהיה פי אלף
ובין לבין אנחנו נשתדל לצעוק בשקט
ולחגור חגורות בטיחות נורמטיביות
כי הרי אין לדעת
בארץ אחרת
אם היא באמת פגומה
או פתאם הפכה קהת חושים
בין גלים סוערים,
של פלישתים ואדומים.