מאיה ענבים / שתיקה שגומרת |
יושבים אחד מול השני ושותקים
שנינו רוצים להגיד כל כך הרבה ואף אחד לא מדבר
אני רק רוצה שידע...
ואז הוא מחליט להפסיק
ואני לא יכולה
פתאום לא רוצה לשמוע יותר אף מילה
הוא לא מסתכל עלי
השתיקה הזאת גדולה מידי
שנינו נבלעים בה עד שאי אפשר יותר לנשום
או אולי זה כל מה שנותר
כשנפסקה השתיקה כל מה שנאמר
זה נגמר...
ופתאום יש געגוע מוזר
עכשיו השתיקה היא אחרת
היא לא ברורה
היא עוד יותר שוברת
עכשיו השתיקה מקפיאה כל עצם בגוף
הוא יושב לידי אבל פתאום כל כך רחוק
וכל כך כואב
נראה שנשאר רק לשתוק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|