ארבל הכרמלי / גם שאינך לידי |
אך מקרבתך ללבי את כבר לידי,
מביט אל הכוכבים הנוצצים בשמיים
ומדמיין חושניותך המפציעה מהעיניים,
כאשר לי מנשקת בכזו מסירות,
משילה מעצמך את מסכת התמימות,
שולחת ידייך לאיברי המוצנע
וסוחטת ממני מין אנחה.
שפתיי מחפשות את שלך ברעב מתגבר
אך את עסוקה באיברי המזדקר
ואני רק אוחז בשיער ראשך,
מושך קלות רק כדי להסעירך,
מתאם רעידות גופי
לריתמוס לשונך המטפלת באיברי...
לא, לא רוצה עדיין "לגמור"
אך לא כך רצה החלום....
11/12/02 ©
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|