מוטי פרי-מור / אימרי לי |
האם נפשך עיתים נוהרת
אל התום הזך.
אימרי לי,
האם חדוות אוהב כואבת
את הדמעה תיזח.
אימרי לי,
האם בכל יקר תפארת
האור יזרח.
אימרי לי,
האם המית כינור חודרת
אל חדרי לב תברח.
אימרי לי,
האם זה קנקן שכרת
זכרונך ימח.
עמוס תיקווה שחורה מיין,
אפליג אל מרחבי האיין.
מבכייתך לב יבוסם,
יגדל מרחק כים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|