יש בי אהבה. באמת. אני יודע שזה נשמע אידיוטי להגיד דבר כזה,
אבל ככה אני מרגיש. יש בי המון אהבה, ואני רק רוצה לתת ממנה.
למישהו, או יותר נכון למישהי. נמאס לי להיות בודד. יש לי הרבה
חברים אבל אין לי חברה, וזה מעצבן בגיל  17 להיות ככה, לבד.
הרבה אנשים, וגם כאלו שקרובים אליי, חושבים שאני לא כזה. שאני
לא אדם שמסוגל לאהוב, שאני קצת דפוק. אבל אני לא. לפחות לא
לגמרי. אני יודע שאני אשם בכך שהם חושבים ככה, אבל אני לא אוהב
שהם חושבים עליי ככה. זה עושה לי רע.  וגם אני אוהב דברים
קטנים. גם אני שומר במגירה ועל המדף דברים שקרובים לליבי. כי
אני אוהב אותם, וזה לא משנה עם זו בובה של הי-מן או שזו דמות
מטרה שמצאתי פעם. אני פשוט אוהב אותם. ואני רוצה גם לאהוב
מישהי. ולהיות פתוח איתה. העיקר לאהוב.
אהבה