חושב שתוכל להבדיל בין מים לאוויר? ואני חשבתי שהחדר לא יכול
להיות כל כך מלא אוויר. בחורף החדר הוא צהוב דוחה. בקיץ אני
רואה את החדר לבן. לא חשבתי שהחדר יכול להיות מלא אור. ואז אתה
נימצא בחדר הזה. כל הצלילים מתבלבלים בתוך הראש שלי. אם אני
אסתכל על הרצפה של החדר אני אראה דשא ירוק. ובתיקרה יש שמיים
כחולים. לנצח עומד לו ספסל קטן מתחת לעץ התותים. ועל הספסל אני
ואתה. לא שומעת את הציפורים כי מקשיבה לנשימות החמודות שלך.
הלכנו לירכב על אופניים. על השביל הקטן הזה אנחנו רוכבים. ממש
מתחת לשמיים הכחולים. לבושה שמלה חמודה כזאת. כחולה עם נקודות
לבנות. אולי ניראית כמו ילדה טובה. והשיער הארוך שלי קשור בסרט
אדום כמו כלום. ואתה בחולצת המשבצות הניצחית. משבצות כחולות
ולבנות כאלה. והנמשים שלך משתזפים בשמש המתוקה שלנו. והשיער
הכתום שלך ברוח. אני מנסה אבל בכל זאת לא מבינה כלום. אתה
נימצא בחדר הזה. אולי זה הברק בעיניים ירוקות שלך. אני לא
יודעת. כלום לא הולך ישר בתוך הראש שלי. חוץ מהדמות שלך. הכל
עקום ומרוח. יש עולם בתוך הראש שלי. הוא נשפך לאט לאט על הרצפה
ומתאדה. ואולי אני צריכה לספר לך עליו. אבל נידמה לי שלא תבין.
כי אני עומדת בחדר הזה והמוח שלך לא נשפך החוצה מהשכל שלך.
מוזר. אתה לא תבין. בחוץ אני ניראית טיפשה. בפנים אין לי כלום
חוץ מרוח פרצים. המסוק נוחת על גג של בניין גבוה ופוגע בעורב
והעורב מת נקבר בתוך הראש שלי. יש לי נוצות בראש.