תכתוב לי, תכתוב לי משהו, היא אומרת,
כל דבר, שטות, מחשבה, רגש תחושה, רק תכתוב, תחלוק תרגש.
רק תדע שלמילים שלך אבד הקסם, הכח להשפיע נמוג.
וכך נטול כח מאגי או השראה מהותית רק בכדי לשמר תחושה ולענג
לפי דרישה.
הריגוש בכתיבה חסר, הלהט, האנרגיה, הצורך המתפרץ מבפנים,
הכל שומם שקט ורגוע, מנוון עד כדי מוות.
אני ריק מתוכן חסר כל דחף, וכשיוצאות המילים הן יוצאות כאוויר
מבלון מתרוקן
חג במעגלים סתמיים סביב נקודה חסרת משמעות בחדר
עד שצונח על הרצפה מרוקן חסר חן וחיים.

ואז מגיעה ההשראה ממקום לא צפוי,
מתוך הצורך עצמו לכתוב לה
ותחושת התסכול שבחוסר היכולת משם יוצא הכל.
מהרצון לתת תחושת חשיבות תחושת ייחוד והכרה.
מאהבה והצורך לענג ולהתענג על אותם זמנים ותחושות
תחושות שהיו, מהניסיון להוכיח, להיווכח שהכל בעצם,
התפתחות של אותו הדבר רק אחרת, משם ינבע הכל מחדש.

ריק, ריק, סתום, עלום, ללא קישור ומטרה.
עף נסחף שוקע ושוב צף מנסה למצוא ייעוד והכוונה.
מתמתח, מזדקף, מתאמץ חודר ומתפרק.
מנשק מלקק מפריד ומחבר.
מענה מענג נושך סורק מבריח ושוב מקרב.
נלחם מתרצה נכנע נרגע מתלהב מתלהם מתרגש ונוחת.
ומכל הפעלים עדיין פסיבי ללא פעולה.
קשה לי לזרום אליך, קשה לי לזרום ללא הכח הדוחף שלך.
הכתיבה עולה לי בדם,
ניסיון מקוטע לייצר תנועה מדומה של מילים נעות לאט לאט
נשפכות בטפטוף דק בזרזיף ממש נפסקות ונובעות נפסקות
ונובעות.......
פנימה החוצה פנימה החוצה , גז ברקס גז ברקס תנועה קפואה
מקוטעת לא שלמה,
תנועה של התנעה.
אך רק אם את שלימה עם הכיון והגישה, אזי לבסוף תווצר,
הדינמיקה הנכונה ואולי גם מומנט נכון לשטף הרצוי.
רק הדלק שוב לא יהיה אותו הדבר,
כי בחטא נולד ובחטא נקבר.


21.08.02