חיכוך הבד, כעת בשקט הזה נשמע חזק מתמיד, הוא העלה אותו למעלה
במעלה הרגליים, עובר את החזה המזוייף שמורכב מחזייה ובתוכה כמה
תחתונים וגרביים מגולגלות. רעש הריצ'רץ', שנסגר במהירות נשמע
אף הוא כעת בדממה. זה היה חדר אפלולי, הוא לא הספיק לסיים
לסגור את השימלה ומייד רץ לוודא שהדלת אכן נעולה. הוא חזר
למרכז החדר והשלים את מלאכת לבישת השימלה. הוא התיישב על הכסא
שהיה ליד שולחן הטואלט. 'למה?' הוא לא הפסיק לחשוב 'למה?'. הוא
התכופף אל המגירה התחתונה בשידת הטואלט והוציא משם גם זוג
גרביונים, חדשים מ"סופרסנטר" הקרוב לביתו. הוא זכר עדיין כיצד
הרגיש חובה לתרץ את הקנייה הנשית של גרביונים גדולים במיוחד
במידה XL. לקופאית לא ממש היה איכפת, היא רק המשיכה למצוץ את
הסיגריה ודחפה את הגרביונים לשקית הנילון. דקות מעטות לפני כן
הוא עמל בפרך על הסרת השיערות. שעווה חמה הוא מרח ובעזרת
הרצועות שנילוות לשעווה, הוא תלש את השיערות. הוא יכול להישבע
שהוא שמע אותם אומרות 'למה?' אחרי שנים שבהם הם היו ממוקמות
בנוחות על רגליו, הוא זכר איך שמח בכיתה ח' שסוף כל סוף הוא
היה 'גבר' והיו לו שערות. הוא לקח זוג נעלי עקב ונעל גם אותם.
הוא זכר כיצד שיבחה אותו המוכרת על הבחירה המצונית כמתנה
לאישתו כאשר הסביר לה בפרטי פרטים איך שבועות הוא מנסה לסחוט
מאשתו מה היא רוצה ליום הולדתה. זהו, הוא לבוש, שמלת הסטן
האדומה נראתה עליו מזויפת מאוד ולא מתאימה להחריד. הוא לקח פאה
שנחה על שולחן הטואלט, פאה שסחב לאישה דתייה כאשר נכנסה
לשירותים של בית הכנסת השכונתי. הפאה הייתה פאה שחורה בתספורת
קארה שהייתה אופנתית בשנות ה- 90. אותו זה לא עניין הוא הסתפק
במה שהצליח להשיג כדי לספק את תאוותו לבגדי נשים. כעת החלה
המלאכה הקשה מכל, מלאכת האיפור. על שולחן הטואלט הייתה שפורפרת
עם חומר רירי אשר היה אמור לעצב לו עצמות לחיים נשיות אף סולד
או כל דבר שירצה כדי שיוכל לקבל את המראה לו הוא השתוקק. החומר
כבר התייבש, פניו נראו כמו הפנים של מייקל ג'קסון, אך זה לא
עניין אותו 'טוב מספיק עבורי' הוא חשב. סומק, איי לינר,
צלליות, שפתונים וכל פריט איפור שאישה צריכה. הוא בעדינות מרח
כמויות אדירות של איפור על כל הפנים, שיכסו על הגבריות שעוד
נותרה בו. הוא נעמד, לבסוף המלאכה הסתיימה הוא היה אישה לכל
דבר. הוא התקרב אל המראה שעמדה בקרבת מקום, בחן את גופו הגברי
שכעת הודר בשמלה אדומה, את רגליו קישטו נעלי עקב גדולות במיוחד
ופניו הצבועות בשלל צבעי איפור היו מוכנים לצאת. הוא נטל תיק
קטן ואדום שהתאים לנעליים ויצא החוצה.

"גם הלילה את באה דיקסי? אולי תופיעי? את לא יכולה לאכזב את
הבנים כל לילה" אבל בראשו רק עבר 'למה?'