להתעורר בבוקר, להרגיש את החיים.
להביט בכל, כשבעיניי הזיק.
זיק השמחה, שדלק בי שנים.
ברק באישונים המפריח שממה וריק.

לאהוב את הקיץ, החורף וגם האביב.
לנשום כל רגע במלוא ראותיי.
לחייך אל הטבע, וכל מה שסביב,
החודר לליבי דרך זגוגיות עיניי.

משקפי האהבה המונחות על זה החוטם,
מגינות מצער, כאב, ואף יגון.
לפתע חשוף אנוכי כגולם,
ללא המשקפיים מול הים התיכון.

עיניי החשופות אינן מגינות,
מאור הבדידות החודר בעדן.
זגוגיות האהבה על קרקעית הים מתנפצות.
עייף, מותש, לא עוד רענן.

תר ליבי ברחבי תבל.
אל משקפיים חדשות מתאווה.
כדי שאהבה חדשה אגדל,
צריך רק להניחם על אפי ו....

להתעורר בבוקר להרגיש את החיים...