אני רוכנת מעלייך , יושבת על אבן שלא מצבה
מציתה סיגריה ובוהה...
איזה מזל שקנו לך מקום בקצה- זה לא יאה לעשן בבית של
מתים.
אני מנסה לראות אותך, להריח, לספר לך בדיחות
ולהזכיר לך את העולם שלנו- ילדות קטנות.
מדברת איתך שעות.
יש כל כך הרבה שהייתי רוצה לדעת
יש המון דמעות שהיו רוצות בך לגעת
לתת לך אוויר, נשימה- לתת לך חיים.
ואת חסרה לי בתמונות ובארוחות הגדולות
את חסרה לי בחיים
אני עוד לא מאמינה.
מתעייפת מלשבת, הגב מתחיל לכאוב
אני לא רוצה ללכת- קשה לי להרגיש שאני
משאירה אותך לבד
אני רוצה לחבק אותך!!!!