ניסית פעם לחשוב איך זה להיות עץ?
כל היום עומד במקום. לא יכול להזיז רגליים כי האצבעות תקועות
עמוק, עמוק באדמה.
אם משהו מפריע לך אתה לא יכול פשוט לקום ולברוח. לא יכול לקום
וללכת. חייב להישאר ולהמשיך לשמוע. גם אם זה הסיפור הכי משעמם
שיש.
אנשים באים, יושבים מתחת לענפים שלך, בוכים ומקטרים על כמה
שחיים שלהם רעים, ואחרי שהם מסיימים עם כל הצרות שלהם הם קמים
והולכים.
ומה איתך? עז?
יש אנשים שלא מבינים שגם לאנשים אחרים יש בעיות. קודם כל לפתור
את הבעיות שלהם אחר כך אולי להתעניין קצת.
לעומתם, יש אנשים שמבינים את זה יותר מדי טוב ומתמקדים בבעיות
של אחרים במקום בשל עצמם. אנשים כאלה הם כמו עץ. כי הם לא
יכולים להגיד למישהו "לא. גם לי יש בעיות משלי." הם חייבים
לעזור לאחרים גם אם זה יפגע בהם, יכרות אותם או ישרוף. העיקר
שלאחרים יהיה טוב.
ואחרי שאלה מסיימים עם הבעיות שלהם, הם לא מעיזים להגיד "רגע
גם לי יש בעיות, אתה מוכן לעזור לי?".
הם נשארים לעמוד באותו מקום, מנופפים בענפיהם, בתקווה שיבחינו
שזאת לא סתם ברוח, אלא זעקה לעזרה.