[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







עדי סילבר
/
נוער מקשיב לנוער

בתור מתנדבת בנוער מקשיב לנוער,גם אני,כמו כל המתנדבים ניתקלתי
בשיחה קצת מוזרה...
התקשר נער כבן 16.5,בתחילת השיחה לא בדיוק הבנתי את הקושי הוא
אמר לי בקול מייבב:"חברה שלי לשעבר בוכה לי,כי היא רוצה לקיים
יחסי מין!",ניסיתי לברר מה בדיוק מפריע לו בכך,ובהמשך השיחה
הבנתי את מצוקתו.
חברתו לשעבר חשקה בו ורצתה אותו ולא הסכימה להרפות,לא משנה איך
דיבר אלייה,מה אמר לה,ומה הוא באמת רצה.
"החברה שלי באה אליי לחדר בפנמייה בלילה כשכולה ערומה,ובגללה
אפילו הפסדתי יום לימודים והייתי צריך לנקות כלים במטבח
ל-150איש!"אמר לי בקול מיואש ומדופרס.
שאלתי אותו מדוע הוא בפנימייה והוא סיפר לי שהוא גר בשכונה
כושלת,ושהוריו,שעובדים במקצועות מכובדים אינם רוצים שיושפע
מהתנהגות האנשים סביבו.
שמעתי מפיו סיפורים מוזרים על התנהגות חברתו,איך היא לא
מרפה,ומשחירה לו ואף לעצמה את החיים.
"ניסיתי הכל"הוא אומר לי בקולו הנערי,"אפילו כשהלכתי לבית מלון
היא שכרה חדר ממש ליד חדרי"אני וחברתי להתנדבות,מעיין,הסתכלנו
זו על זו במעיין מבט מוזר,לא הבנו את התנהגותה המטופשת של
חברתו.
"לילה אחד"הוא שופך בפניי "היא ניכנסה לחדרי כשעל גופה רק
חוטיני ונישכבה עליי והתחילה להביא ביד"רותם ומעיין החלו
לצחקק,לשונו הבוטה גרמה לחיוך על שפתיהן.
שעה וחצי דיברתי עמו ניסינו וחשבנו על פתרון לבעייה,"אולי כדאי
שתעבור לפנימייה אחרת"הצעתי לו "לא,היא תלך אחריי לאן שלא
אלך"השיב לי,והשאיר אותי בחוסר ידיעה מוחלטת,חשבתי והעלתי
רעיון "אולי כדאי שתדבר עם הורייך על כך,אולי הם יוכלו לעזור
לך ואולי אפילו לדבר איתה,אתה מתבייש מהם?" "אני מתבייש?!"ענה
לי בבטיחון ובפתיחות "אבל זה לא יעזור!מהרגע הראשון שאבא שלי
ראה אותה,הוא כבר אמר לי: 'שמעון,היא לא בשבילך',ועכשיו הוא
אומר לי לשבור את הראש לבד מה לעשות"אמר לי בייאוש מלא אכזבה.
במשך השיחה שמעתי על סיפורים,שלא ניראה לי,שהייתי שומעת סתם כך
ברחוב..."היא רוצה להיכנס להריון ממני! היא רוצה לשכב איתי בלי
קונדום"סיפר לי "למה?" שאלתי במלא תמהון,לא הבנתי מה פתאום
נערה בת 16 רוצה תינוק עכשיו! "היא אומרת שהיא רוצה לדפוק
אותי,מה אני אעשה עם תינוק עכשיו?!"שאל אותי שמעון בחוסר עונים
מוחלט,ואני אתומה מכל עבר השתתקתי,והייתי רקה מתשובות.
"מה לא ניסיתי?!ניסיתי הכל" אומר לי שמעון,"רציתי לעבוד
עלייה,התחלפתי עם השכן שלי בן ה21- בדירה,הוא ישן אצלי בלילה
ואני אצלו,לבסוף אני בא בלילה ורואה אותה שוכבת
איתו,והיא...בכלל לא הבינה מה אני עושה שם" הקשבתי לו,הבנתי
אותו,לא היו לי מילים לומר לו,רק חשבתי לעצמי מה הייתי אומרת
לו אילו הוא לא היה מדבר איתי כיועצת,אלא אולי כידידה,לפי דעתי
הייתי פשוט אומרת לו לתת לה שתיי סטירות,לגרום לה לפחד,ובכך
לגמור את הסיפור,אך לא יכולתי,הייתי במקום של
המתנדבת,היועצת...
"אני אפילו זיינתי ת'חברות שלה ולא היה אכפת לה,אפילו עם אחותה
עשיתי את זה! ולה לא אכפת,היא לא עוזבת אותי!"סיפר לי
ברוגז,ואני,המשכתי לתת לו אולי יש עוד אלטרנטיבות,דרך...לעזור
לו לצאת מהמבויי הסתום שאליו ניקלע. המתנדבים והיועצת
המבוגרת,אמרו לי להפנותו לאגודה אחרת ואני למרות חוסר
רצוני,מכיוון שניקשרתי אליו,ורציתי להיות זאת שעוזרת לו,נאלצתי
להסכים, "אולי כדאי שתתקשר ל'דלת פתוחה'? הם יותר מומחים
מאיתנו בנושא מיניות,אולי הם יוכלו לעזור לך"הצעתי לו,
"לא,צילצלתי והם אמרו לי להתקשר אליכם" אמר לי "אז...אולי
תתקשר לאגדוה לייעוץ מיני"הצעתי שוב, "לא,צילצלתי לכל
האגודות,וכולן אמרו לי להתקשר אליכם,שיש פה אנשים שיכולים
לעזור לי"אמר לי,ובכך חסם אותי מכל אפשרות,ואפילו גרם לי
ולמעיין להסתכל זו על זו במעיין מבט מוזר של תימעון,של חוסר
הגיון.  לבסוף,החלטתי להעביר למעיין את השיחה,שהרי היא הקשיבה
לנו,וידעה את בעייתו. "אולי כדאי שאעביר אותך למישהי אחרת
שנימצאת כאן לידי,אולי היא תוכל לעזור לך?"הצעתי "בסדר"הסכים
שמעון.
הוא דיבר עם מעיין,בערך חצי שעה,ועושה רושם שמעיין הצליחה
לזרוע קצת תקווה בליבו,ופתחה בפניו קצת יותר אפשריות,ונתנה לו
להבין שאת חברתו לשעבר הוא לא צריך בחייו. "עכשיו אני וחבר שלי
הולכים אלייה כדי לעשות סולחה"סיפר לה "אני אגיד לה מה שאמרת
לי"אמר לה בנימה אופטימית למדיי, "איך קוראים לך?"שאל את
מעיין,אך היא לא יכלה לענות לו,מכיוון שלמתנדבים אסור להזדהת
בשמם האמיתי "אני לא יכולה להגיד לך את שמי,הייתי אומרת אבל
אסור לנו,אני יכולה להגיד לך שם בדוי,כך שכל פעם שתגיד את השם
ידעו שהכוונה היא אליי"אמרה לו מעיין, "או.קיי,אז מה השם?" שאל
אותה, ומעיין השיבה "מיטל",ומה השם של ההיא (הכוונה הייתה
אליי) "דנה"התפרצתי באמצע שיחתם.
לבסוף כשנגמרה השיחה,הזמן גם כן עבר מהר,ונאלצתי לעזוב ולחזור
הביתה,הייתה הרגשה טובה בליבי,לא יודעת למה,אבל הרגשתי שהוא
איך שהוא שמח,ושאולי קצת הצלחנו לעזור לו ולגרום לו לתחושה קצת
יותר נינוחה ממקודם.
שבוע לאחר מכן הוא התקשר שוב,והפעם אני לא הייתי בקו,הוא דיבר
עם מישהי אחרת.רותם,שמתנדבת איתי באותו היום,סיפרה לי מה קרה
עם חברתו לאחר מכן, "היא אמרה לו שהיא רוצה לשכב איתו הרבה,כי
היא רוצה להיות דוגמנית"התריסה בפניי רותם, "מה הקשר?!"שאלתי
"לא יודעת..."השיבה רותם בגיחוך.
אינני יודעת מדוע,אך השיחה הזו הכי נגע לליבי,אולי בגלל שהיא
הייתה ארוכה,אולי בגלל שריחמתי על הנער המסכן שכפי הנראה,עדיין
נישאר במבויי סתום,חשבתי לעצמי: מה כבר קרה? מה קורה איתם
עכשיו? הוא מצליח להפטר ממנה? היא עדיין מציקה לו? שאלות
ותהיות רבות עלו במוחי בעקבות השיחה,
מה עוד נותר לי,כי אם לקוות שאולי ניפתרה בעיתו של הנער,שהוא
ממשיך הלאה בחייו,ולא מסתכל עוד לאחור







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אם כבר הולכים
לגיהנום,
לפחות שנהנה
מהדרך.



מירן פחמן


תרומה לבמה




בבמה מאז 7/4/03 5:19
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
עדי סילבר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה