מכרסם שוב בך
כמו היית רחוק
מכרסם בליבך
הפחד שאינו נמוג.

ואוכל כל חלקה
מעכל הוא כל שביל
שסללת אתה
שסללו אחרים.

זה הפחד שלך
לא חדש בשבילך
זה הפחד הישן
שהבאת איתך.

מחפש פתרון
ורואה אופק צר
ורוצה אליו לרוץ
או לקפוץ לנהר.

זה הפחד שלך
מרחוק נשאתו
זה הפחד שאולי
לעולם תראה אותו.

אז עוצם שתי עיניים
והולך עם מקל
לא רואה את הדרך
מהמר, מתמכר.

לא נופל, כי בינינו
מה שלא יודעים
לא קיים בשבילנו
בני אדם עם פחדים.

והאור שוב כהה
הנורה נשרפה
והשמש שוקעת
ונשאר רק אתה.