[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דוד דרור
/
היום בו החלטתי למות

היום בו החלטתי למות היה גשום, בחוץ היה שרב וחום של 40 מעלות
בצל ובבית ירד גשם.
גשם שטיפטף מהתקרה , נזל מהקירות והרטיב את כל החפצים.
ביום בו החלטתי למות הודיעו בחדשות שהצליחו לפצח את הגנום
האנושי, מצאו את הסיבות לכל המחלות, הדיכאונות וצבע העינים.
אבל אני לא הספקתי לשמוע את הידיעה בשלמותה. טיפות המים כיבו
את הטלויזיה בניצוצות קצרים.
הגשם נזל ונזל, שוטף את כל העיתונים הרבים שמפוזרים היו על
הכסאות והרצפה , חודר למגירות הצרות בהם מונחים דפים, דפים
הכתובים בצפיפות בכתב ידי.
שוטף את העופרת האצורה בהם שנים רבות, מזהם את הרצפה בשחור
עכור של מילים.
נחלים קטנים שזורמים לאיטם מכל המקומות.
רעיונות ,שירים ,מכתבי אהבה ושנאה מתערבבים להם בנחת.
אלפי מילים שנאמרו ונכתבו מפורשות מזהמים את החדר הקטן.
דומה שלרגע הכל יתפוצץ , נורות החשמל מזמן כבר כבו. רק האור
המהבהב ממסך המחשב עוד מטיל את צלליתו על החדר.
כאן העולם האמיתי הוא קורא. מחשב, מסך, מודם, אינטרנט מהיר,
כפר גלובלי.
תמונות מתחלפות מאתרים רחוקים. יד נעלמת מחפשת במנועי חיפוש
אתרי צלילה באוקינוס ההודי, מוצאת וגולשת לתוכן.
צ'ט מעניין מתנהל לו בין המחשב שיד נסתרת מקלידה על מקשיו
לבין:
רמירז מצ'ילה (בספרדית), מדברים על ספורט.
שון מאנגליה (באנגלית) מדברים על מין וגם על ספורט.
דליה מרמת גן (בעברית) מדברים על אהבה.
וכשהמים מאיימים להגיע אל שקעי החשמל ממהר המחשב שתפס עצמאות
בלתי מוסברת להפרד במהירות מחבריו לצ'ט, לסגור אתרים, לנתק את
עצמו מהמודם ולבצע shut down חוקי.
ואז כמטה קסם התחילו המילים להשפך מתוך המקלדת ומבעד למסך.
נהרות ארוכים של מילים שהצליחו להמלט ברגע האחרון מתוך
הקבצים.
מילים  באדום, שחור וכחול. מילים בגופנים שונים ובגדלים
שונים.
מילים מודגשות, עם קו תחתי ובלעדיו. כאלה שעברו איות והן ללא
דופי וכאלה שלא.
כולם התערבבו ביחד לתוך נחיל צר שזרם מהמקלדת והמסך לשולחן
ודרכו לשלולית העכורה שיצרו המילים העתיקות שנכתבו בעופרת.
הכל נמסך למשהו מגעיל ואפילו מסריח.
ואז ברגע אחד כבה הכל. המים היגיעו לשקעי החשמל וכיבו את
מנורות הלילה, תנורי החימום  ואת הרדיו שניגן שירי עצבות.
ביום בו החלטתי למות בשעה 11:32 אחה"צ השתררה אפלה מוחלטת.
הגשם פסק.
קרן אור רכה הבליחה משמים, מבקיעה את קירות בנין הדירות בו
גרתי.
אלומת אור נשפכה על מיטתי, מגלה גוף רופס שוכב ללא ניע, רטוב
וקר.
וכמו פקודה מבמאי או מאיזו תכנית מחשב המחוברת לפנסים שזזים
כמו על בימת תאטרון בזמן הצגה. קרן האור החלה לגלות את גופי.
מאירה רגליים פסוקות שכפותהם מתוחות לפנים.
עוברת לאיזור החלציים המכוסה בד שקוף. מטיילת בחמדה על בטני
השטוחה (כמה שהתאמצתי לעשות דיאטה), מאירה שפתיים מחייכות
ועיניים עצומות.
ביום בו החלטתי למות מצאתי את עצמי מלוטף ברכות, מצמיח תאווה,
מחייך בהנאה כשקרן נוספת של אור מצטרפת לריקוד המשונה הזה
באמצע היום.
כמו זוג מסג'יסטיות מנוסה מטפלות בי הקרניים בנאמנות.
הופכות אותי מבטן לגב ומרימות באויר. נוגעות לי בכל המקומות
הנכונים.
כאילו אלף ידיים משוחות בשמנים ארומטיים. ידעתי עונג וגופי
נענה.
עיני עצומות וחיוכי לא מצליח להסגיר את הנאתי.
ביום בו החלטתי למות באה גאולתי.
בתוך אלפי השירים והמכתבים שכתבתי ובתוך מילוני האותיות שרשמתי
בתוך כל הביצה המסריחה באפור עכור שהם יצרו.
בתוך כל אלה אני מעורסל, מטופל עד למלוא תאוותי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
Invalid slogan
or file.
(R)etry (A)bort
(C)ontinue


תרומה לבמה




בבמה מאז 26/4/01 20:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דוד דרור

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה